פגשתי קולגה, חברה טובה.
אחת הנשים החדות והמקצועיות שאני מכירה בתחום החינוך המוזיקלי.
ההתמחות שלה היא בתחום כלי הקשת.
אחרי שעה שיחה הגענו לתחום החינוך המוזיקלי המקוון.
"כינור או כל כלי קשת אחר אי אפשר ללמד אונליין!!!"
אני לא בטוחה...
הכל התחיל ממפגש כיפי עם חברה חדה וביקורתית
סוף סוף הצלחנו לתאם זמן משותף ולהפגש בבית קפה כיפי לארוחת בוקר.
חיכיתי הרבה זמן לפגישה הזו.
הרבה זמן שלא התראינו, ובכל פגישה איתה אני מרגישה שיצאתי עם עוד כיווני חשיבה-
על החיים
על העולם...
היא רואה את העולם בצורה חדה וביקורתית - זה מעניין, זה מאתגר זה מרתק.
היא מקצועית בצורה בלתי רגילה, דוחפת תמיד קדימה,
שואפת למצוינות ומושכת איתה את כולם.
היא לא מוכנה לקבל שום דבר כמובן מאליו ונאמנה לאמת הפנימית שלה.
בנוסף, היא מחוברת מאוד למה שקורה סביבה ומבינה שחייבים למצוא דרכים לשנות.
לשנות שיטות הוראה גם בבית הספר גם במוסדות המוזיקליים,
למצוא דרכים חדשות להנגיש את עולם המוזיקה, מבלי לוותר על איכות ומקצועיות.
היא מבינה שחייבים להיות יצירתיים במציאת פתרונות
ויחד עם זה גם לבחון בעיניים פקוחות האם הם עובדים.
השיחה הגיעה מהר מאוד על האתגרים הבלתי אפשריים
בקיום מוסד מוזיקלי איכותי בפריפריה
אחרי כמעט שעה של התעדכנויות, צחוקים, קפה ואוכל טעים,
הגענו לאתגרים העומדים היום בפני החינוך המוזיקלי.
לחלק מהאתגרים האלו אין כל קשר לעולם החינוך או לעולם המוזיקה,
אלא למה שקורה פה סביבנו.
שתינו חיות בצפון.
ההתניידות בכבישים הפכה לבלתי אפשרית ובלתי הגיונית.
כדי לקיים מוסד מוזיקלי בפריפריה (או כל מוסד אחר), יש צורך בהסעות של התלמידים מהיישובים הקטנים למקום מרכזי בו יש את התנאים המתאימים לקיים את הפעילות.
כן, יש כל מיני נסיונות להקים שלוחות כאלו ואחרות ביישובים,
ועוד כל מיני פתרונות שאיך שהוא לא ממש מצליחים ולא נותנים מענה מספק.
כדי לקיים מוסד איכותי יש צורך להביא מורים איכותיים הנמצאים בכל רחבי הארץ- למרכז המוזיקה.
כל אלו הפכו להיות משימה כמעט בלתי אפשרית במצב התחבורתי בארץ.
אפילו מורים איכותיים הגרים בצפון מוצאים את עצמם מבזבזים זמן יקר,
שהולך ומתארך על הכבישים בנסיון להגיע ממקום למקום.
בעיה נוספת שעלתה היתה נושא החשיפה לתרבות.
הילדים בפריפריה (ואנחנו מדברים על צפון שנמצא בסך הכל שעה וחצי מהמרכז כשאין פקקים) -
לא חשופים לתרבות.
או כמו שהיא ניסחה את זה:
"ילד בירושלים ובתל אביב רק פותח את החלון וכל יום רואה שלט על קונצרט אחר המתקיים בעיר"
אז פה בצפון הם פותחים את החלון ורואים טבע ושדות מדהימים וזה נפלא,
אבל איך אפשר לחשוף אותם למגוון, לאיכות, להשראה??
ואם זה לא מספיק,
מוסדות החינוך המוזיקלי במרכז נהנים ממגוון עצום של מורים מעולים שחלקם מלמדים גם באקדמיות,
העלות להביא מורה כזה לפריפריה היא כמעט בלתי נתפסת,
מה גם שחלק גדול מהזמן שלו הוא יבלה על הכבישים בנסיעות.
סדנאות? כיתות אמן? פה צריך להביא גם את המורים, גם להסיע את התלמידים ולפעמים גם את ההורים.
איך אפשר בצורה כזו לחשוף אותם לאיכות? למגוון?
איך שהתחלנו לדבר על לימוד נגינה אונליין היא התחלחלה
כמובן שבנקודה הזו העליתי את האפשרויות של העולם המקוון שמאפשר פתרון בדיוק לאתגרים מהסוג הזה.
איך שהעלתי את נושא העולם המקוון היא התחלחלה:
נמאס מהזום- עשיתי קורסים בזום.
זה נחמד שלא צריך לנסוע אבל בסוף זה לא זה!
זה לא יעבוד,
זה משעמם,
אי אפשר לייצר עם זה קהילה,
אין המימד החברתי.
וכשהגענו לעניין הנגינה אונליין - אוהוו...
זה לא איכותי,
אי אפשר להגיע לרמה מתאימה,
הצליל לעולם לא יהיה אותו הצליל.
אני מכירה את ההתנגדויות האלו כמעט בעל פה
היא לא חדשה לי הרבה..
אני מקפידה לפגוש את מתנגדי האונליין על בסיס קבוע, להקשיב להם,
לאתגר את עצמי, לבחון את הדרך,
בעיקר לנסות להבין איך ניתן לייצר עבורם חוויה אחרת מזו שהם מכירים בעולם הזה.
ובכל זאת הפעם זה ממש תסכל אותי.
אני נמצאת עמוק בעולם הזה.
אני מנסה ללמוד כל יום על מה קורה סביבי בתחום החינוך המוזיקלי המקוון.
מה משתנה מבחינה טכנולוגית, לעקוב אחרי פלטפורמות חדשות וותיקות,
לראות מה עושים מוסדות מוזיקליים בעולם, מה השתנה ולאן הם הולכים.
האמת היא שאין לי סיכוי לעמוד בקצב החידושים וההתפתחויות.
הטכנולוגיות רצות קדימה בקצב כמעט בלתי נתפס,
בכל העולם מפתחים כלי לימוד חדשים- בכל התחומים,
מרכזי מוזיקה מקימים שלוחות מקוונות בנוסף לפיזיות,
פלטפורמות של כיתות אמן ושיעורי אונליין הולכות ומתפתחות,
בנוסף לכלים מבוססי AI שתומכים בתהליך התרגול והלמידה.
"כלי קשת אי אפשר ללמד בצורה מקוונת!"
החברה היקרה שלי מתמחה בפיתוח תכניות מצטיינים בכלי קשת.
יש לה אג'נדה מאוד ברורה איך לבנות תהליך לימוד איכותי,
ולבנות למי שרוצה ויכול תכנית שתוביל אותו למחוזות המצויינות.
היא בטוח מבינה בתחום הזה הרבה יותר ממני...
הפגישה שלנו הסתיימה בזה שהיא קבעה בנחרצות שאין שום דרך ללמד כלי קשת בצורה מקוונת.
בדרך הביתה חשבתי שהיא בטח אומרת את זה מתוך היכרות לפחות חלקית עם מה שקיים בתחום הזה.
אבל ליתר בטחון החלטתי לשלוח לה כדי לוודא שהיא חורצת את המסקנות שלה מתוך היכרות עם מה שקיים היום בתחום.
הפלטפורמה הראשונה שחשבתי עליה היתה trala -
פלטפורמה שגלעד שיבא סיפר לי עליה.
מדובר בבית ספר מקוון ללימודי כינור שלאחרונה צירף לשורותיו את הכנר הנודע ג'ושוע בל.
בנוסף ללימודים המקוונים הם פתחו אפליקציה העוזרת בזמן האימונים בבית בצורה משחקית וכיפית.
(גיימיפיקציה- זוכרים?)
רציתי לשלוח לה קישור לשמוע מה דעתה על זה,
וכאשר רשמתי בגוגל violin lessons online
הופתעתי לגלות כמה אפשרויות קיימות.
ואם נוסיף את יוטיוב אז בכלל...
היא לא הכירה את trala.
עולם לימוד הנגינה המקוון עשיר בצורה בלתי רגילה
קודם כל,
מסתבר שיש המון שיעורי אונליין במגוון צורות ופלטפורמות.
חלקם מקצועיים יותר חלקם פחות. (בדיוק כמו בעולם הפיזי)
דבר שני,
כשתלמיד בוחר ללמוד אונליין הוא הופך בצורה מיידית לשותף פעיל בבניית תהליך הלמידה שלו.
החלק החשוב יותר מבחינתי,
הוא קודם כל -
ההבנה שהדבר הזה קיים וחייבים ללמוד אותו והיטב.
מדובר בשיטות לימוד שפועלות אחרת ממה שהכרנו עד עכשיו.
מורי האונליין לא מלמדים כמו בלימוד הפיזי- הרי זה לא יכול להיות אותו הדבר.
מצד אחד, אין אפשרות לגעת פיזית ולמקם את הידיים כמו שצריך,
גם הצליל והרזונסס לא יהיו דומים.
מצד שני,
התלמיד יכול לראות בצורה הרבה יותר ברורה וממוקדת מה המורה שלו עושה.
ויש את אפשרות ההקלטה שיש לה יתרונות עצומים.
זה מאפשר לחזור על השיעור אחורה, קדימה ולהתאמן בהתאם.
בסוגריים אוסיף ששמעתי כמה מורות ליוגה שהתנגדו נחרצות לשיעורים מקוונים ולפתע גילו את הקסם שקורה בתרגול בעזרת שיעורים מוקלטים.
הטכנולוגיה מתקדמת ומשתכללת בקצב בלתי נתפס כמעט,
עולם החינוך בכלל, והמוזיקלי בפרט, בארצנו הקטנה דוחה מעליו כמעט כל נסיון לחדשנות,
מהצד זה נראה כמעט כמו פחד תהומי מפני פשיטת רגל מוסרית.
הסוד הוא ביכולת לשלב,
הסוד הוא באפשרות ללמוד שיטות חדשות ולשלב אותן עם הלימוד המסורתי.
הגיע הזמן לצאת מפחד ללמידה והתפתחות,
אין ברירה אלא לשנות את צורת החשיבה וההוראה שלנו
אם למדנו משהו בחיים האלו זה הערך העצום בגיוון.
גיוון תרבויות,
גיוון מגדרי,
גיוון סגנונות-
כל מה שאפשר!
השלם עולה על סך חלקיו, וכך צריך להיות גם בשיטות הלימוד.
במקום לחשוש, זה הזמן ללמוד, להבין מה קורה סביבנו,
כיצד ניתן לשכלל את שיטות הלימוד כך שייצרו מוטיבציה ועניין לתלמידים.
להבין מהם מאפייני הלמידה והחשיבה של הילדים הנמצאים מולנו.
מה ייצר אצלם מעורבות ומחוייבות גדולה יותר לתהליך למידה משמעותי.
וכמובן כיצד ניתן לפתור, גם אם חלקית, אתגרים מורכבים הקיימים בעולם הפיזי שלנו
כמו בזבוז זמן מיותר, וקושי להביא מגוון תכנים איכותיים ומעשירים לפריפריה.
Коментарі